top of page
רקע אתר קלדניה.jpg
הבלשניה לוגו שקוף

אין לי שמ"ץ

דיברתי כבר הרבה על הלחמי בסיסים – אחת התופעות הלשוניות האהובות עליי. הפעם, נדבר על תופעה קצת פחות מוכרת, אבל חמודה באותה מידה: תשמוּ"ץ - תרגום שומר משמעות וצליל.

 

מדובר במונח שטבע הבלשן גלעד צוקרמן, לתופעה די עתיקה: מקרים שבהם מילה בשפה אחת דומה בצליל ובמשמעות למילה בשפה אחרת. לפעמים זה רק צירוף מקרים, ולפעמים תרגום מחוכם שמנסה לשמור על כמה שיותר מאפיינים במעבר משפה לשפה.


אחת הדוגמאות שאני הכי אוהב היא דווקא זו שפחות מוזכרת כשמדברים על תשמו"צים: מגדר. אם תהית פעם על הקשר בינה לבין gender - זה לא סתם! ורדה ביקוביצקי, לשעבר ראש מנהל הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, חידשה אותו בשנות ה־90, שהרי עד אז התחום לא זכה להתעסקות ומודעות רבה. היא בחרה ב"מגדר" גם כדי לשמור על הדמיון במצלול ל-gender, וגם כדי לקשור את המונח למילים כמו "גדר" ו"הגדרה", מתוך תפיסה שמגדר הוא קטגוריה חברתית, לא ביולוגית. זה תרגום שמצליח לשמור על המשמעות, על הצליל ועל תת-משמעות סמנטית בלי להרגיש מתאמץ. 


אבל לא כל דמיון הוא תשמו"ץ.

כשראיתי ששם האלבום החדש של ליידי (סליחה, העלמה) גאגא הוא Mayhem, מיד הלכתי לבדוק אם זה קשור ל-"מהומה". אולי לא בהכרח מדובר בתשמו"ץ מתוכנן, אבל ייתכן שיש לשתי המילים מקור דומה. על אף הדמיון המבטיח, התבדיתי.


המילה Mayhem מגיעה בכלל מהמילה הצרפתית העתיקה mahaignier, שפירושה היה "לפצוע" או "לפגוע באיבר גוף", ובהמשך הפכה באנגלית משפטית לתיאור של פציעה חמורה. רק הרבה אחר כך היא הפכה למילה כללית לבלגן. לעומתה, "מהומה" העברית מגיעה מהשורש ה־מ־ה – כמו "נהמה", "המיה", "המון". שורש רועש. אז לא, אין פה תשמו"ץ אלא רק צירוף מקרים, או כמו שאומרים באנגלית – false friends.



 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
הכו את הקלדן

מיכל שוסטר שאלה: "מה אתה הכי אוהב - והכי שונא - במלאכת התרגום?" שתי התשובות מגיעות מאותו המקום: תרגום הוא לא מדע מדויק. התנסיתי בעבר בכל מני סוגים של תרגום: טכני, אקדמי, מודיעיני, פרוזאי. בקלדניה, בחר

 
 
 

תגובות


 

© כל הזכויות שמורות ל-"הקלדניה", 2025

 

bottom of page